במאמר הקודם על אותנטיות דיברנו על למה אנשים מאבדים את האותנטיות שלהם ומה החשיבות הרבה של להיות אותנטיים. יש אנשים שמשתמשים בערך החשוב של אותנטיות ומצדיקים בעזרתו התנהגויות לא אותנטית שנועדו להגן להם על האגו.
המאמר הזה בא להסביר על השקר של אותנטיות ואת הנזקים האיומים שעלולים להיווצר אם מפרשים את הרעיון הבריא והחשוב הזה בצורה שגויה.
נסביר לכם עכשיו את שלושת הטעויות הנפוצות ביותר שנובעות מהבנה לקויה של מהי אותנטיות ונפרט למה הן למעשה חוסר אותנטיות משווע במסווה של אותנטיות, נתחיל מהקלה ונסיים במרה ביותר.
1. להשתמש באותנטיות כתירוץ לא להשתנות ולא לעשות מאמץ להתפתח
יש מצבים בחיים שכל הסביבה תגיד לנו משהו אחד, אנחנו לא נסכים איתם ובסוף מתברר שבחרנו נכון. אבל יש גם מצבים בהם הקרובים אלינו או התרבות מכתיבים נורמה מסוימת או מכוונים אותנו למסלול מסוים, אנחנו מורדים בהם ובטווח הארוך מתברר שטעינו. ראשית חשוב להדגיש שללכת אחר תחושות הבטן שלנו ולטעות זה דבר טוב, ללכת עם האמת שלנו ומה שמרגיש נכון גם אם בסוף נשנה את דעתנו זה חיובי.
אז איפה הבעיה?
הבעיה היא שאנשים משתמשים באותנטיות כתירוץ להישאר באזור הנוחות שלהם, לא להשתנות, לא להתאמץ לצמוח, כתירוץ לשמור על התכונות הפחות נעימות שלהם או כסיבה למה לא לעשות דברים שמקובלים בחברה, אבל להם אין כוח לעשות אותם. לדוגמה, ״לשרוף״ כמה שנים בנדודים בעולם במקום להתחיל ללמוד כמו דרישת החברה, לא בגלל שזה באמת ביטוי של העצמי האותנטי, אלא מתוך הפחד מהלימודים וההתמודדות עם קושי. או לחלופין, לא לוותר על התנהגות מסוימת כמו חוסר סדר לדוגמה מתוך טענה שזה מי שאני, כאשר בפועל האותנטיות משמשת כתירוץ שמאפשר לנו לדחות את השינוי.
למה זאת חוסר אותנטיות במסווה?
כל השימושים האלו מהווים חוסר אותנטיות כלפי עצמנו, מכיוון שהם משתמשים באותנטיות כסיבה או תירוץ שמאפשר להסתיר ולהחביא את הסיבות האמיתיות שמונעות מאיתנו לעשות שינוי. התירוץ של "אני אותנטי" מאפשר לנו לא להתמודד עם הקשיים ולהכחיש חלקים בתוכינו שהמגע איתם והמודעות אליהם עלול להיות לא נעים, אבל למה אנחנו מפחדים כל כך להתבונן בהם?
איך להימנע מהטעות?
זה עניין של מודעות עצמית. פשוט שאלו את עצמכם: "האם אני עכשיו עקשן, כי מדובר פה באמת בעניין שהוא מערכי היסוד שלי ומהדברים הכי חשובים לי בחיים שאני לא זז מהם, או שאולי אני סתם עצלן או פחדן?
"האם התכונה או ההתנהגות שאחרים רוצים שאשנה היא זאת שמאפיינת אותי והכי חשובה לי או שאני פשוט בורח מהשינוי?"
2. לא לשים בכלל על מה אחרים חושבים ולהתעלם מהתדמית
הטעות השנייה היא שבעקבות לימוד שגוי על אותנטיות אנשים מתחילים לאבד כל עניין במה יחשבו עליהם ולחלוטין שוברים את חוקי התרבות.
למה זו טעות?
להיות אותנטיים לא אומר לחשוף באופן מכוון את כל החולשות שלנו או להביע את כל שעולה על רוחנו רק כדי לומר – "אין לי מה להסתיר". זה חסר טעם, מותר לנו לשדר לסביבה את החלקים הטובים והיפים שלנו, רצוי שיהיה לנו אכפת מה אחרים חושבים, במיוחד אם אנחנו רוצים להשפיע לטובה על אנשים, התדמית שניצור חשובה לשם כך.
אנשים שלא יודעים לזהות ניואנסים חברתיים או תרבותיים ולהתאים את עצמם אליהם נקראים אוטיסטיים.
אנשים שלא מרגישים אפילו טיפת אשמה, בושה או צורך בריא לרצות, שנקרא גם אכפתיות, נקראים פסיכופטיים.
אתם לא רוצים להיות כאלו.
למה זאת חוסר אותנטיות?
למעשה, האנשים שנופלים בטעות הזאת בדר"כ במודע או שלא במודע, מנסים לשדר תדמית כלפי חוץ שלא אכפת להם מאף אחד ושהם אותנטיים, אבל האקט הזה בפני עצמו של לנסות ליצור את התדמית של האדם שלא שם על החוקים, זהו אקט חסר אותנטיות.
איך לתקן את הטעות?
לפתח כמה שיותר אינטליגנציה חברתית ולהיות מודעים למסרים שאנו משדרים לסביבה ולתדמית שנוצרת לנו, ובו זמנית לבחון מה המקומות בהם באמת חשוב לנו להישאר נאמנים לעצמינו. כלומר, מה הדברים שאנחנו לא מתכוונים או לא יכולים לשנות ושהניסיון להסתיר אותם רק גוזל אנרגיה. את הדברים האלו עלינו להפסיק להחביא, מה שלא אומר שאנחנו בכוונה צריכים לחשוף כל צד לא נעים בתוכינו או לשדר כלפי חוץ שלא אכפת לנו ממה אחרים חושבים.
3. להיות מגעילים וביקורתיים לאחרים בשם האותנטיות
הטעות האחרונה היא המרה מכולם, כי הנזקים שהיא יוצרת לא פוגעים רק באדם שעושה אותה, אלא גם באחרים. אנשים מסוימים עלולים להצדיק את הביקורת, הכעס או השיפוטיות שלהם כלפי אחרים בכך שהם מבטאים את רגשותיהם בצורה אותנטית. לא רק שזה פוגע, מיותר ולא שווה את האותנטיות, זה אפילו לא אותנטי.
מילא המחשבות והרגשות שלנו שאנו רוצים להביע היו אמת מוחלטת, אז אולי , אולי היה שווה לשקול להגיד אותם בכל מחיר , כדי לשמור על האותנטיות. אבל הדבר היחיד שוודאי בעולם הוא ששום דבר לא ודאי ואין אמת מוחלטת, כולל לא האמת שלנו.
למה זה לא אותנטי?
אותנטיות אמיתית היא לחקור מה מקור הרגש שעולה אצלנו, מה מקורה של הביקורת, להשתמש באדם השני כמראה בשבילנו שעוזרת לנו ללמוד ולהתפתח. להעז להסתכל פנימה ולהביט גם בדברים שאנחנו מפחדים לראות. לעומת זאת, כשאנחנו מבקרים, שופטים או כועסים על אחרים ללא רסן זה מאפשר לנו להטיל את האחריות כלפי חוץ ולהימנע מהעבודה הפנימית וחשיפה של תכונות לא נעימות בתוכינו.
איך לתקן את הטעות?
להביע רגשות זה דבר חשוב, כמו שהסברנו במאמר, גם לביקורת יש מקום חשוב, אבל כשעולה לנו רגש של כעס או שיפוטיות שווה לבחון אותו קודם כל בתוך עצמינו, לשם ככה אנו מציעים את התהליך המחשבתי שמפורט במאמר הבא שיצא בנושא. שזו בעיננו התמודדות אותנטית עם רגשות.
מאחלים לכם להיות אותנטיים ונאמנים לעצמכם,
מחבר המאמר:
שחר כהן – מרצה בכיר
מנחה NLP ברמת MASTER &TRAINER
מנהל צוות המרצים והתוכן המקצועי במכללה.
בעל ניסיון עשיר בעמידה מול קהל במגוון רחב של הרצאות וקורסים.
שחר גם מנחה תהליכים אישיים בקליניקה פרטית
ויועץ מבוקש לבניית פרזנטציות בתחום העסקי.
אם איכשהו יצא שלא קראתם את המאמר הקודם ״מה גורם לחוסר אותנטיות? 2 גישות לשיפור האותנטיות״ תלחצו כאן.
