סביר להניח שהמאמר הזה הוא לא הפעם הראשונה שאתם שומעים על הרעיון שלא כדאי לדכא או להדחיק רגשות. אך באותה מידה סביר שמעולם לא קיבלתם הסבר מעמיק למה זה חשוב, או מה ההשלכות של הדברים. במידה והנכ רוצים לחקור את התופעה לעומק הירשמו ללימודי NLP במכללה ותקבלו את כל התשובות.
כתוצאה מכך לרוב האנשים זה קיים בראש רק בגדר רעיון נחמד שלא באמת משנה את ההתנהלות היום יומית, אבל אחרי שתקראו את המאמר הזה לא רק שיהיה לכם הרבה יותר ברור מה המשמעות של הדחקה ותבינו איך זה רלוונטי באופן אישי לחיים שלכם, זה גם ייתן לכם את המוטיבציה הדרושה כדי לקחת צעד נוסף קדימה לטכניקות מתקדמות יותר שעוזרות להתמודד עם רגשות לא נעימים, לעבד אותם בצורה יותר טובה ולחיות חיים שלמים וטובים יותר.
המאמר הזה לא ייתן לכם את כל הפתרון, אבל בלעדיו כל פתרון שתלמדו יהיה הרבה פחות אפקטיבי ורוב הסיכויים שבכלל לא תנסו להשתמש בו, כי לא תבינו את החשיבות הרבה שיש לו באופן אישי אליכם.
יותר מכך, לא תהיו מסוגלים להבחין בבעיות שנוצרות על ידי רגשות מודחקים, כיוון שהן מאוד עדינות ועם זאת הן אלו שיוצרות הכי הרבה נזק בטווח הארוך ולכן חשוב להיות מודעים להן.
הערה – המאמר לא נכנס להגדרות והבדלים בין מנגנוני הגנה שונים או להגדרה הקלאסית של הדחקה, על כך אתם מוזמנים לקרוא במגזין לפסיכולוגיה, כאן אנחנו מתייחסים לנזקים של דיכוי רגש באופן כללי, בין אם מדובר בהדחקה קלאסית, הכחשה או כל אסטרטגיית התמודדות שעוזרת לנו לברוח מהכאב ולא להתמודד עם הרגש.
אז מהם שבעת הנזקים?
1. הכאב לא באמת נעלם הוא רק מודחק מהמודעות
הנקודה הראשונה שחשוב להבין היא שהדחקה לא באמת קיימת בצורה מושלמת, התחושות הלא נעימות והזיכרון הכואב אמנם חולפים מהמודעות, אך הן נשארים בלא מודע. אפילו אם מדובר בהדחקה קלאסית כפי שתיאר אותה פרויד, כמצב שבו אין לנו גישה לזיכרון, עדיין יש לנו זיכרון רגשי. ולכן אנחנו נשארים עם תחושות של מתח וחרדה שממשיכות איתנו, יוצרות עומס על המערכת וגורמות לעייפות מנטלית. כמו כן, בזמן חלום כשיש חיבור חזק אל הלא מודע, ההדחקה עשויה להתבטא בסיוטים והפרעות שינה.
בנוסף, במקרים רבים, הסיבה שהדחקה מתרחשת היא כיוון שיש לנו תחושה של חוסר אונים וחוסר יכולת להתמודד עם המציאות וברגע שתחושות מסוג זה נאגרות הן עלולות להוביל לדיכאון.
2. רגישות יתר
אם הדחקנו רגש ולא התמודדנו איתו, אז בפעם הבאה שניתקל בסיטואציה דומה שמזכירה את האירוע הראשוני, אז ככל הנראה נחווה תגובה רגשית עוצמתית יותר ממה שהאירוע היה גורם לנו במצב רגיל, לכן אם אתם מרגישים לפעמים שיש לכם תגובות לא פרופורציונאליות לאירועים מסוימים או שאתם מכירים אנשים שמגיבים בצורה לא סבירה יחסית למה שקרה בפועל, ייתכן שבעצם הם לא מגיבים רק לאירוע שהתרחש עכשיו, אלא גם לאירועים דומים וקודמים שהתרחשו בעבר, אך הודחקו מהזיכרון המודע.
3. הימנעות ממצבים שעלולים לגרום לנו להרגיש
אחד החסרונות המשמעותיים ביותר של הדחקה היא שכיוון שאנחנו לא לומדים איך להתמודד עם הרגש השלילי זה מייצר אצלנו מנגנון הגנה של הימנעות מכל מצב עתידי שעלול לגרום לרגש לחזור על עצמו.
לצורך ההמחשה נביא שתי דוגמאות
א. אדם שחווה פרידה קשה בקשר רומנטי והדחיק את הכאב, עלול למנוע מעצמו שוב להתמסר או להתאהב מתוך הפחד שיפגע וידחה.
ב. אדם שחווה כישלון ולא הרשה לעצמו להיות אנושי ולחוות את הכאב והתסכול שלו, עלול להימנע מכל סוג של לקיחת סיכונים, אפילו הגיונית, כי הוא לא למד להתמודד עם הכאב של הכישלון ולכן ינקוט כל פעולת מניעה על מנת לא לחוות אותו שוב.
4. אלחוש רגשי
אחד הנזקים הכי מדוברים שכמעט כל גישה טיפולית מסבירה עליו הוא שברגע שאנחנו בוחרים להתעלם מהרגשות הלא נעימים זה מקהה וחוסם את כל קשת הרגשות. הטענה היא שהמעבר של הרגשות ה״חיוביים״ ו״השליליים״ הוא אותו מעבר. ברגע שאדם חוסם את הרגשות ה״שליליים״ גם הרגשות החיוביים נחסמים ולא נחווים. כשאדם נמנע מלהרגיש הוא מתנתק מעצמו, הוא הופך לרציונלי מאוד, הכל הופך שטוח, כמעט שום דבר כבר לא מרגש באמת או משמח מאוד. צריכים לקרות דברים מאוד גדולים כדי שיחווה התרגשות ושמחה בעוצמה.
5. גורם להתמכרויות
המוטיב החוזר במאמר הוא שהרגש לא באמת נעלם. אם לא מנקים אותו, הכאב הולך ומצטבר, ולא רק זה, האדם גם חסום מלחוות רגשות חיוביים עוצמתיים והחיים נהיים אפרוריים, יש תחושת ריקנות. כתוצאה מכך , בני אדם מפתחים אסטרטגיות התמודדות של בריחה והסחות דעת. הכוונה היא לניסיון להסיט את תשומת הלב מהכאב ולו לרגע אחד. כל אדם מפתח אסטרטגיית התמודדות בהתאם לנסיבות חייו ולסביבה שבה גדל. אם דרכי ההתמודדות הופכות להיות מזיקות, בלתי נשלטות ומתוך מקום של בריחה מכאב אנחנו מכנים אותן התמכרויות. יש גרועות במיוחד כמו: סמים, אלכוהול, עישון ויש התמכרויות מעודנות יותר כמו ל: רשתות חברתיות, עבודה, לימודים.
כמובן אסטרטגיות הבריחה עוזרת להסיח את הדעת מהרגש הלא נעים רק בטווח זמן מיידי, אך לאחר שהסחת הדעת נגמרת, אנחנו נשארים עם הכאב, כי הבעיה לא נפתרה מהשורש. במקרים מסוימים הבעיה אפילו מתעצמת, כיוון שאנו מאשימים את עצמינו ומרגישים עוד יותר רע.
במידה ומדובר באסטרטגיית בריחה הרסנית כמו סמים הנזק הוא ברור ועלול להוביל אף למוות, אך גם לאסטרטגיות הבריחה המעודנות יש את הצרות שלהן כיוון שאדם עשוי לחיות חיים שלמים בלי לשים לב שהוא מצוי בבריחה מתמדת מכאב.
6. אכילה רגשית ונטייה להשמנה
בהקשר לסעיף הקודם על התמכרויות ובריחה מכאב, הדרך הנפוצה ביותר לברוח בעולם המערבי היא ע"י אכילה, ראשית מכיוון שהאכילה מאוד זמינה ומן הסתם לא נחשבת כאסורה או שלילית כמו סמים, אלכוהול ועישון, אך הסיבה העיקרית לכך היא שהעונג שהאכילה מספקת הוא מיידי ומורגש פיזית בגוף, וזאת בניגוד להתמכרות לעבודה או להסחת דעת אחרות. אמנם גם הסחות הדעות עוזרות לברוח מהכאב, אך הן לא יוצרות תחושת עונג בגוף.
בהקשר לנטייה להשמנה, בלי קשר לכמות שאותה אוכלים, יש הטעונים שהדחקת הרגש יוצרת נטייה פיזיולוגית מוגברת לאגירת שומן, וזאת מפני שנוצר מצב של סטרס כרוני ולכן עלייה בהורמוני קורטיזול אשר ידועים כגורמים להשמנה, מי שמעוניין להרחיב על האספקט המחקרי כיתבו בגוגל "קורטיזול והשמנה".
אך מי שמעוניין להבין איך פותרים את הבעיה מהשורש, אחד הקורסים במכללה שבו אנחנו מסבירים על התמודדות עם רגשות ואיך לא לדכא אותם או להשתמש באסטרטגיות בריחה זה הקורס על אורח חיים בריא שמטפל באכילה רגשית, הסיבה שדווקא בקורס הזה מרחיבים הרבה על רגשות היא כיוון שאנחנו מאמינים שזהו המפתח להרזייה קלה ללא מלחמה עצמית. כמובן שגם בקורסים הרגילים ובמיוחד במאסטר לומדים הרבה טכניקות להתמודדות עם רגשות ועבודה עם אירועים טראומתיים מהעבר.
7. מקור למחלות
אחד ההסברים הרווחים בגישות רבות שאינן חלק מהזרם המרכזי של פסיכולוגיה ורפואה הוא שהאנרגיה של הרגשות המדוכאים עוברת לגוף ומייצרת מחלות. שיטות מסוימות אף מתיימרות לתאר קורלציות ספציפיות בין קונפליקטים רגשיים לבין מחלות. לאחרונה יותר ויותר גישות טיפול אלטרנטיביות חותרות לכיוון הזה וכנראה שלא רחוק היום שהגישה הזאת תהפוך לחלק מרכזי מהרפואה. הרי ברור לכולם שרגשות הם משהו שמבוטא דרך הגוף, אנחנו יכולים להרגיש אותן בבטן, בחזה, בגרון, אנחנו יכולים להרגיש את המתח שנוצר בשרירים בעקבות מתח נפשי, וההפך, ניתן לחוות שחרור רגשי שמתרחש בעקבות שחרור פיזי. הקשר בין גוף ונפש הוא מובן מאליו, ועם זאת, עדיין חסרים הרבה מחקרים שמצביעים על קורלציות ספציפיות בין רגשות למחלות ובכלל מחקרים שמראים על הקשר בין רגשות מודחקים למחלות.
בכל מקרה, גם אם לא תקבלו את הסעיף האחרון שעדיין מצוי במחקר, הבאנו במאמר מספיק סיבות להבין שלא כדאי לדכא את הרגש.
ועכשיו עולה השאלה מה כן לעשות…
טעות מאוד נפוצה של אנשים שלומדים דברים דומים היא שהם מתחילים לשקוע בתוך הרגש השלילי או גרוע מכך מבטאים רגשות כמו כעס כלפי אנשים אחרים ללא כל מחשבה תחילה. אלו שגיאות כל כך הרסניות שהקדשנו להן מאמר בפני עצמן.
אז אם לא לשקוע ברגש או לבטא אותו ללא מחשבה, מה כן לעשות, הפתרון הוא להיות מודעים
אם אהבתם, עשו לייק ועיקבו אחרי הערוץ, כי אנחנו נמשיך להעלות עוד סרטונים עם ידע חשוב.
מחבר המאמר:
שחר כהן – מרצה בכיר
מנחה NLP ברמת MASTER &TRAINER
מנהל צוות המרצים והתוכן המקצועי במכללה.
בעל ניסיון עשיר בעמידה מול קהל במגוון רחב של הרצאות וקורסים.
שחר גם מנחה תהליכים אישיים בקליניקה פרטית
ויועץ מבוקש לבניית פרזנטציות בתחום העסקי.
בדיוק!!!!
שחר אתה אלוף!!ק ביממה האחרונה הכרתי את האתר אני לא מפסיקה לקרוא את המאמרים שלך.תודה.ובהצלחה בהמשך
כתיבה רהוטה, קולחת ומקצועית
ישר כח