8 מנגנוני הגנה של פרויד שחובה להכיר – מלא בדוגמאות מחיי היום יום

מנגנוני ההגנה של פרויד הם מהרעיונות היותר אלגנטיים של אבי הפסיכואנליזה. אין ספק, שתיאוריות רבות של פרויד נפסלו ולא משמשות בסיס תיאורטי לטיפול ועזרה אמיתית לאנשים. אולם, הרעיון של מנגנוני הגנה ממשיך לשמש פסיכולוגים גם בזמננו.

מהם מנגנוני הגנה ?

מנגנוני הגנה הם מנגנון לא מודע שמאפשר לאדם, או לאגו לפי פרויד, לשמור על עצמו מפני חרדות.

ברגע שחרדה, קונפליקט חבוי, זיכרון כואב, או רגש שלילי מאיימים לעלות למודעות, זו העת עבור מנגנוני הגנה להיכנס לפעולה.

אמנם לא כל מנגנוני ההגנה משומשים על ידי כל האנשים, אבל כל אדם משתמש באיזה שהם מנגנוני הגנה, לכן זו תיאוריה שכדאי לכולנו להכיר, כיוון שכל עוד איננו מודעים למנגנוני ההגנה, עלול להתרחש מצב פרדוקסלי בו האסטרטגיה של הלא-מודע שנועדה להגן עלינו מחרדות ותחושות שליליות הופכת להיות דווקא הדבר שמייצר חרדות והרבה נזק נפשי ורגשי. על מנגנונים אלו אפשר ללמוד בהרחבה דרך לימודי NLP בהם מוצגים מנגנוני ההגנה השונים וכיצד המוח האנושי משתמש בהם לטובתו.

לעומת זאת, כאשר אנו מודעים למנגנוני ההגנה, אנו מוצאים דרכים יעילות ובריאות יותר להתמודדות עם "השדים הפנימיים" ולא מגיעים למצב שיוצא מכלל שליטה.

מנגנון הגנה 1# הדחקה (Repression)

הדחקה היא מנגנון הגנה המאפשר להרחיק מהמודעות מחשבות, דחפים וזיכרונות מאיימים. ההדחקה אמנם נעשית באופן חד פעמי, אך דורשת השקעה מתמדת של אנרגיה נפשית לצורך שימור התכנים המאיימים הרחק מהמודע. שכן אותם זיכרונות ודחפים אינם נעלמים, אלא ממשיכים לפעול ברקע. לכך עלולים להיות גם מספר נזקים כמו שפירטנו במאמר על 7 נזקים של הדחקה רגשית.

מנגנון ההדחקה נפוץ במיוחד במקרים טראומתיים. הסיבה לכך היא שבמצבי טראומה, החרדה שעלולה להתעורר היא כה גדולה שיש צורך להרחיק אותה מהמודעות.

לדוגמה:

ילדה אשר עוברת התעללות מינית מקרוב משפחה, עשויה להשכיח את האירוע מהמודעות, כיוון שהכאב של הזיכרון הוא עצום. ראשית מפני שהאירוע עצמו מלא באימה וסבל. ושנית, מכיוון שיש חווית בגידה מקרוב משפחה, וזו מייצרת חוסר אמון בבני אדם.

הנה דוגמה חיה לבוגרת הקורסים שלנו ששחררה זיכרון מודחק של התעללות מינית בילדות, בעקבות מחלות קשות שתקפו אותה. משתיקה לביטוי

באופן אישי, יצא לי להנחות מספר נשים שהגיעו לעבוד על בעיות פסיכולוגיות שהתגלה שהמקור אליהן הוא זיכרון מודחק מסוג זה. ועם עוד עשרות אחרים שגילו ששורש הבעיה שעליה רצו לעבוד, הינו אירוע טראומתי מודחק מסוג אחר, כגון כעס או מכות של הורה, גירושים של ההורים, עלבון ממורה וכדומה.

מנגנון הגנה 2# בידוד (Isolation)

בידוד הוא הפרדה של הרגש מהזיכרון או המחשבה המאיימים, או כמו שנקרא בשפת העם "ניתוק רגשי". זהו מצב שבו האדם מסוגל להיזכר או לחשוב על הזיכרונות הטראומתיים, אך ללא הבעת רגש.

בדומה להדחקה, זהו מנגנון שנפוץ במיוחד במצבים טראומתיים וכואבים. הבעיה איתו היא שבמשך זמן מתרחשות שתי תופעות מרכזיות.

1. ניתוק רגשי מכל קשת הרגשות.
2. קריסת מנגנון הניתוק/בידוד והתפרצות חזקה של רגשות.

לדוגמה:

אדם חווה ילדות קשה כמו עוני או מריבות עם ההורים או אפילו הזנחה, אך מדבר על זכרונותיו ללא כל רגש ובפועל הוא סובל מקהות רגשית ואדישות.

דוגמה נוספת: גבר חווה פרידה מזוגיות ארוכה ולא מביע כל רגש, מדבר על כך עם חבריו כאילו כלום לא התרחש, אך בחלוף הזמן הוא רואה את בת זוגתו עם גבר אחר. הבידוד קורס והוא מתמוטט בבכי מוגזם ותחושת בדידות שתוקפת אותו.

שימוש בריא בבידוד בטכניקות NLP – דיסוציאציה

ב-NLP  נהוג להשתמש בהדמיה ויזואלית המכונה דיסוציאציה, הדמיה זו יוצרת ניתוק רגשי מהזיכרון הטראומתי. ובכך מאפשרת לעבד טראומות או זיכרונות מודחקים שמעוררים פחד, חרדה או עצב גדולים במיוחד.

כמובן בתהליך NLP הדיסוציאציה והבידוד משמשים רק כשלב מעבר ממצב בו זיכרון חייב להיות מודחק לחלוטין למצב בו אפשר לחיות איתו בשלום וגם לחוות אותו עם הרגשות שהוא מעלה באופן בריא לנפשו של האדם.

מנגנון הגנה 3# הכחשה (Denial)

אם בהדחקה מנגנון ההגנה לא מאפשר לתוכן מעורר החרדה להעלות למודע, אז בהכחשה התוכן המאיים מגיע למודעות, אך האדם מתעלם ממנו או טוען שאינו נכון.

לדוגמה:

אדם חווה קשיים חברתיים ונשאר בודד עד גיל מאוחר, אך הוא מכחיש ומתעלם מהרעיון שהוא חווה בדידות ובכלל שיש לו בעיה חברתית. כשפונים אליו ומציעים לו מקומות בהם יוכל לפגוש אנשים חדשים, או לחלופין מנסים לשדך לו בנות זוג מתאימות. הוא עלול אפילו להתרגז ולא להבין על מה העניין, הרי אין לו כל בעיה.

הדבר עשוי להיות מלווה גם ברציונליזציה, מנגנון הגנה אחר, באמירה שהסיבה שהוא לא מתראה עם חברים, זה כיוון שהוא עסוק בעבודה.

כמובן הכחשה הוא מנגנון הגנה לא אפקטיבי, אמנם האדם לא חווה את החרדה או הפגיעה בערך העצמי שכרוחה בהתעסקות עם הבעיה, אבל בטווח הארוך התעלמות מהבעיה אינה פותרת אותה וברוב המקרים רק מעצימה ומחמירה אותה ומונעת מהאדם לקבל עזרה נחוצה.

מנגנון הגנה 4# רציונליזציה (Rationalization)

במנגנון הגנה זה האדם מוצא צידוקים הגיוניים ושכליים המסבירים התנהגות הנובעת מדחפים שאינם מקובלים על האגו או על ידי החברה. המנגנון מאפשר לאדם להתנהג בהתאם לדחף האסור, מבלי להודות שהדחף הוא הגורם האמיתי להתנהגות או לבעיה.

לדוגמה:

הורה שחוטף התקף עצבים וצועק על ילדיו, או באופן דומה בוס שזועם על עובדיו, עקב איבוד שליטה, יכולים להצדיק את התנהגותם התוקפנית וחסרת הרסן על ידי כך שיאמרו לעצמם שזוהי דרך הפעולה הנכונה ביותר על מנת לייצר משמעת.

ההורה יכול לומר: הרי בתנ"ך כתוב "חושך שבטו שונא בנו" והמנהל עשוי לצטט מחקר על חיזוקים ועונשים ולהסביר שזו הדרך להפחית התנהגות לא רצויה. כשבפועל הם פשוט איבדו שליטה.

דוגמה נוספת, נהג עוקף בפקק תנועה דרך השוליים ומסביר לעצמו שהוא ממהר היום במיוחד, כנראה יותר משאר הנהגים ושזה בכלל למען אשתו שמחכה בבית עם הילדים.

זהו אחד המנגנונים הערמומיים ביותר, שהנזק בו לא נראה לעין באופן ישיר, אך הוא בהחלט קיים ולכן חשוב להכירו לעומק. התירוצים האלו מאפשרים לנו להיות צודקים ולהימנע מלקחת אחריות על דברים, אבל הם מונעים מאיתנו שינוי אמיתי.

מנגנון הרציונליזציה ודיסוננס קוגניטיבי

תיאוריה שתוכל להסביר לנו את מנגנון הרציונליזציה מזוית נוספת היא ה"דיסוננס הקוגניטיבי".

בתיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי מ1957, הרבה אחרי פרויד, מסביר לאון פסטינגר שבמידה ואדם מתנהג בניגוד לעמדותיו וערכיו, נוצרת אצלו תחושת חוסר נינחות פנימית הנקראת דיסוננס קוגניטיבי. כתוצאה מכך הוא ישתמש במנגנון הרציונליזציה, כדי להצדיק את מעשיו ולהרגיש בהלימה פנימית.

בנוסף, פסטינגר מסביר, כשאדם מקבל החלטה קשה, לאחר התלבטות בין מספר אפשרויות, הוא ישתמש ברציונליזציה כדי להצדיק את ההחלטה שקיבל, ובכך יפחית את תחושת הדיסוננס ואת החשש שמא קיבל החלטה שגויה, עקב שיקול דעת מוטעה.

אמנם פסטינגר לא משתמש במונח מנגנון הגנה, אך בפועל מתואר אותו המנגנון.

מנגנון הגנה 5# התקה (Displacement)

התקה היא העברה של רגשות ודחפים מהאובייקט המקורי אליו הופנו אל אובייקט אחר. היא נוצרת כאשר הבעת הרגש כלפי האובייקט המקורי מעוררת חרדה או לא מקובלת חברתית ולכן האדם אינו יכול לבטא אותה. התקה נפוצה במיוחד בהקשר לכעסים, תסכול ותוקפנות.

לדוגמה:

הבוס בעבודה עיצבן אותי, אבל איני יכול לכעוס עליו, כי הוא משלם לי את המשכורת. אז מאוחר יותר הכעס מתפרץ על הילד שלי שלא הקשיב לי. תגובת הכעס לא פרופורציונלית יחסית למה שעשה הילד, כיוון שמדובר בהתקה של הכעס שהצטבר.

מחקר של מנגנון ההתקה ותוקפנות – דולרד ומילר

שנים מאוחר יותר שני חקרים בשם דולרד ומילר הוכיחו בניסויים רבים שמנגנון ההתקה אכן משפיע עלינו בכל הנוגע לביטויי תוקפנות. למשל באחד הניסויים שנעשו עלי יד ממשיכי דרכם ב2005, הנסיין בעל הסמכות העליב את המשתתף בניסוי ולאחר מכן נדרש מאותו משתתף לבחור כמה זמן משתתף אחר בניסוי צריך לטבול את ידו במי קרח קפואים. התוצאות הראו שככל שהנסיין העליב יותר את המשתתף כך גברה נטייתו לפעול בתוקפנות ולבחור להכאיב לאדם האחר עם מי הקרח.

זה רק ניסוי אחד מתוך רבים ומרתקים בנושא.

מנגנון הגנה 6# השלכה (projection)

מנגנון ההשלכה עוזר לאדם להדחיק את הצדדים השליליים באישיותו, על ידי כך שהוא משליך אותם על אחרים. המנגנון מאפשר לסלק מהמודעות רגשות, רעיונות, תכונות ודחפים שיש לאדם, אך אינם תואמים לדימוי העצמי החיובי שהאדם בנה לעצמו.

לדוגמה:

אישה ביקורתית במיוחד, תופסת את הקולגות של לעבודה כאנשים ביקורתיים שכל הזמן רואים את השלילי. ואת אמא שלה כאישה קשה שרק אומרת לה מה לא בסדר בעצמה, אבל היא לא מסוגלת להבחין שהסיבה שהיא רואה אנשים ביקורתיים בכל מקום, זה כי משליכה על כולם את הביקורתיות של עצמה.

דוגמה נוספת:

גבר נשוי ובעל קריירה עם דחפים מיניים חזקים ותשוקות עזות לנשים, תופס את העולם כמקום שבו כולם חושבים רק על מין ובעיקר חי בחשש מכך שאישתו מסתכלת על גברים אחרים ועלולה לבגוד בו. אין לו את היכולת להבחין שאשתו דווקא מאוד נאמנה לו ולא מסתכלת על גברים אחרים, כיוון שהוא לא מודע שהוא בעצם משליך עליה את הדחפים של עצמו.

מנגנון ההגנה השלכה ומסורות רוחניות

ביהדות אמרו לנו הפוסל במומו פוסל.

בבודהיזם מאמינים בקארמה, כלומר המחשבות, הדיבור, הרגשות והמעשים שלי הן שייצרו בסופו של דבר את העולם שאותו אני חווה. כך למשל, אם אדם שקרן וחושב איך לרמות אחרים, הוא ישליך עולם בו כולם שקרנים ואילו אדם דובר אמת באופן מוחלט, ישליך עולם בו כולם ישרים. כמובן מדובר במנגנון מורכב בהרבה שנובע מהאופן בו אנו תופסים את העולם, אך יש לו במשותף עם השלכה.

מנגנון השלכה ומבחנים פסיכולוגים

מבחנים פסיכולוגים רבים כמו מבחן קטעי הדיו של רורשאך מסתמכים על מנגנון ההשלכה, מבחנים אלו מתיימרים לגלות על אישיותו של האדם לפי מה שישליך על אוסף של קטעי דיו חסרי משמעות.

מנגנון הגנה 6# אינטלקטואליזציה (Intellectualization)

במנגנון ההגנה אינטלקטואליזציה האדם מטפל בחרדה או הבעיה על ידי התעמקות בצד השכלי שלה, האדם מנתח ומבין את הבעיה ובכך מסיט את תשומת הלב מחוויה ישירה שלה.

אנשים עשויים לבלבל בין מנגנון זה לבין רציונליזציה, אף שבפועל הם שונים ביותר ולמעשה אינטלקטואליזציה דווקא דומה יותר לבידוד, כיוון שעל ידי התמקדות בנתוני הבעיה והבנתה האדם מתנתק מהאספקט הרגשי.

לדוגמה

בחורה שחוותה פרידה כואבת הולכת ומדברת עם חברתה על משמעות הפרידה, מה גרם ליחסים ביניהם להידרדר ומה ניתן להסיק מכך בנוגע למערכות יחסים. בנוסף, היא חושבת על הזמן הפנוי שנוסף לה והפעילויות שמתאפשרות לה כעת, כמו לבלות יותר עם חברות, להשקיע יותר בלימודים.

כמו כן, היא מתחילה לחקור ולברר על אתרי היכרויות ומקומות באיזור בהם תוכל להכיר גברים איכותיים ותוהה מה הסיכויים שלה למצוא בחור שיותר מתאים לה.

אין כאן בידוד או הכחשה של הכאב, אלא יותר הסחת דעת מהרגש והדחייה הכואבת על ידי התמקדות בפרטים אחרים וניתוח המקרה.

דוגמה נוספת:

בחור צעיר עישן ג'וינט ונכנס להזיות מפחידות שחוזרות אליו וגורמות לו לחרדות שלא חווה לפני, הוא מתחיל לקרוא באינטרנט על השפעות של סמים וחומרים כימיים על המוח, הוא לומד על חרדות והפרעות פסיכולוגיות וחוקר את הרשת כדי להבין את התהליכים שעוברים עליו.

כמו שניתן להבין, מדובר במנגנון הגנה יחסית יעיל ובריא יותר, הרבה מהעוסקים בתחום הפסיכולוגיה ולמעשה גם קוראי מאמר זה, משתמשים באינטלקטואליזציה, כדי להקל על חרדות ותחושות.

הרי, ממש ברגע זה כשאנו מנתחים ומבינים את מנגנוני ההגנה של הנפש, אנחנו מבצעים סוג של אינטלקטואליזציה, לכן כדאי לשים לב שההתעמקות בתיאוריות פסיכולוגיות לא תמנע מאיתנו לחוות את החיים על ידי כך שאנחנו כל הזמן מנתחים אותם.

מנגנון הגנה #7 היפוך תגובה (Reaction Formation)

במנגנון הגנה זה האגו מחביא את הדחפים והרצונות האמיתיים על ידי התנהגות המהווה ביטוי להפך ממה שדורשים הדחפים המודחקים.

לדוגמה

ילד קטן מרגיש קנאה כלפי אחותו התינוקת ושחושש לאבד את אהבת הוריו, הרצון המקורי שלו היה להיפטר ממנה, אך כיוון שאין זה מקובל בחברה ועצם המחשבות והרגשות הללו מעוררות חרדה, על מנת להימנע מהן הוא התנהג באופן הפוך שדווקא מפגין אהבה רבה כלפי אחותו התינוקת, אך יש בביטוי אהבה זו משהו שאינו אמיתי.

מנגנון הגנה #8 עידון (Sublimation)

באמצעות מנגנון הגנה זה מתעל האדם את "הדחף האסור" לפעילות המקובלת בחברה. במנגנון זה הדחף אינו משתנה אלא מנותב לערוצים שונים וחיוביים יותר.

מנגנון העידון הוא היחיד הנחשב לבריא, כיוון שבו בזמן שהוא מאפשר לבטא את הדחף ולהפחית את החרדה הוא גם מועיל ותורם, הן לאדם והן לחברה.

לדוגמה:

תיעול האנרגיה התוקפנית והתחרותית לצורך הצלחה בפעילויות ספורטיביות.

פרויד ועוד לפניו מסורות רוחניות מהמזרח דיברו על כך שאת היצרים והדחפים המיניים שעלולים לפגוע בנו ולגרום לנו לעשות שטויות, ניתן לתעל ולהשתמש בהם לצורך יצירה.

זווית נוספת על עידון

בהסתכלות רחבה יותר ניתן לומר שכל חולשה שלנו או כל תכונה שאינה מקובלת בחברה, יכולה להתקבל ולהיות מועילה אם שמים אותה בהקשר הנכון.

למעשה אפילו את התכונה של להיות אנטי חברתי ניתן לתעל למען החברה כך שתהפוך לתכונה מקובלת. אם אותו אדם משתמש ביכולותיו להתבודד על מנת ליישב שטחים מסויימים במדינה, שאף אחד אינו רוצה לגור בהם. או לחלופין אותו אדם מקדיש זמן רב לעבודת מחקר עצמאית ומבודדת שמביאה תועלת למין האנושי.

באותו אופן, כל התנהגות, תכונה, "חולשה" יכולה להיות יעילה אם יודעים כיצד להשתמש בה.

מנגנוני הגנה וNLP

פרויד היה גאון בהרבה מובנים, והקונספט של מנגנוני הגנה הוא מהטובים ביותר שלו, כפי שזה נראה מהעיניים שלי הרבה מהביקורת על פרויד מגיעה, כיוון שלא היו לו כלים ושיטות מספיק אפקטיביות, על מנת להשתמש בתובנות שלו כדי ליצור ריפוי של ממש בנפש האדם. הוא אמנם ידע לנתח אותה ולאבחן בהרבה מצבים, אך הטיפול לקה בחסר. התנגדויות רבות לשיטתו נוצרו, בעקבות מצבים בהם טיפולים פסיכואנליטים לקחו שנים ולא הפיקו תוצאות.

אחת השיטות האפקטיביות ביותר שקיימות שמשתמשת בין היתר גם ברעיונות פרוידיאנים על הלא-מודע ועל מנגנוני הגנה היא NLP.

לימודי ה-NLP מאוד מאוזנים מבחינת יחס התיאוריה והמעשיות, בכל שיעור לומדים כלים פרקטים שניתן להשתמש בהם גם אם אתם בורים בפסיכולוגיה, הרי בסופו של דבר גם אדם שלמד כל חייו אם אין לו את הכלים מה שווה כל ההבנה שלו. וההפך אם אתם מצליחים לעזור לאנשים ולעצמכם לחולל את השינויים הרצויים אתם לא צריכים שום דבר מעבר לכך.

כאן טמון היתרון המשמעותי של ה-NLP על הרבה שיטות אחרות, הכלים הם כל כך יעילים שגם בהכשרה של מספר חודשים אתם תוכלו להפיק תוצאות פורצות דרך בעזרה לאנשים ולעצמכם וגם לבסס הבנה עמוקה על הכוחות שמניעים את חייכם.

אז אתם מוזמנים להמשיך לקרוא באתר, לעקוב אחרי ערוץ היוטיוב וגם להשאיר פרטים ויחזרו אליכם עם מידע על לימודי NLP שיכולים לשנות את חייכם.

מאחלים לכם מודעות עצמית גבוהה

מכללת תוצאות

למידע על קורס NLP לחצו כאן 

מחבר המאמר: