למה אנשים מסוימים מתקשים כל כך במערכות יחסים וקשרים, אין להם מסוגלות לקיים אינטימיות, להתמסר או להיות תלויים באחרים והם מוצאים את עצמם מנותקים רגשית ועם חיי חברה דלים.
ואיך זה שאחרים דווקא נוטים לכיוון ההפוך, נקשרים יתר על המידה ונעשים תלותיים ברמה שפוגעת להם במערכת היחסים. הופכים לקנאים בבני זוגם, נמצאים בחרדה מתמדת מנטישה או מפגיעה ומאבדים את האותנטיות והרצונות שלהם במערכות יחסים, על מנת להימנע מפרידה.
שתי הקבוצות האלו על אף שהן הפוכות סובלות מאוד במצבי תקשורת ומצבים חברתיים, האנשים בהן שרויים בחרדה חברתית מתמדת, מתקשים באינטימיות ולרוב גם סובלים מהערכה עצמית נמוכה.
אבל זה לא הדבר המשותף היחיד לשתי הקבוצות, מסתבר שגם הגורם הוא דומה ולעיתים זהה, פשוט דרך ההתמודדות הובילה אותם בנתיבים שונים.
הקשר הראשוני עם ההורים
הסיבה לדפוסי התקשורת הללו נעוצה על פי תיאורתיקנים רבים בשנה הראשונה לחיים, בקשר הראשוני עם ההורים. עד כמה ההורים היו רגישים, אוהבים ונענים לאיתותי התינוק. מסתבר שתינוקות שסבלו מחוסר ברגישות הורית פיתחו דפוסים חרדים.
כמובן, הטענה שתינוק צריך לקבל אהבה ויחס רגיש היא די אינטואיטיבית, ועדיין מסתבר שזהו אחד הנושאים הנחקרים ביותר בפסיכולוגיה התפתחותית שהתגליות בו שופכות אור על אופן הטיפול בילדים ובמבוגרים.
*טיזר להמשך – אפשר לעבור תהליך ולשנות את הדפוס שנוצר בילדות, אחרת לא היינו כותבים על כך. כיצד לעשות זאת בצורה היעילה ביותר ניתן ללמוד בלימודי NLP מקצועיים.
תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי (Attachment Theory)
מתוך כלל התיאורתיקנים מי שהעז לחקור את הנושא יותר מוכלם היה הפסיכואנליטקאי ג'ון בולבי (Edward John Mostyn Bowlby).
בולבי בניגוד לפרויד, טען שהצורך בקשר עם ההורים או המטפל המשמעותי אינו נגזרת של דחפים ראשוניים כמו הצורך במזון, אלא שזהו צורך בסיסי והישרדותי העומד בפני עצמו ונמצא לפני כל דחף או צורך אחר. זו הייתה טענה חתרנית בעולם הפסיכואנליזה שגרמה אף להחרמתו.
הביסוס לטענה ולתאוריית ההתקשרות
הסיבה שבולבי התעקש לחקור את הנושא, נבעה מנסיונו האישי בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, אז התמנה בולבי לנהל את מחלקת הפסיכותרפיה לילדים בבית חולים בלונדון, שם הבחין איך טראומות נפשיות ובמיוחד חסך בקשר עם מטפל מרכזי הוא הגורם העיקרי להפרעות אצל ילדים ולא החסך הכלכלי או הרפואי.
מספר מחקרים נוספים בתקופה ההיא, בניהם של רנה ספיץ המתועד בסרטון המצורף, הראו איך ילדים בבתי יתומים שהיה להם חסך בקשר חם, פיתחו ליקוי התפתחות קשים הרבה יותר מילדים שחוו את המלחמה והמצב הכלכלי הקשה בעקבותיה יחד עם הוריהם.
מחקר נוסף שאישר שההתקשרות היא צורך ראשוני ובסיסי היה מתוך ניסוייו האכזריים של הארי הארלו בקופים. הארלו הפריד תינוקות קופים מאימותיהם ושם אותם עם שתי אימהות מלאכותיות, אחת ממגבת ואחת מתיל. למרות שהאוכל היה אצל האם מהתיל, עדיין הקופים הקטנים העדיפו לשהות רוב הזמן עם האם הרכה מהמגבת ובעת סכנה ופחד פנו אליה ולא אל האם שהאכילה אותם.
הפנמת סגנון ההתקשרות – מודל העבודה הפנימי
בולבי ושותפתו מרי איינסוורת' הסבירו שכתוצאה מכלל החוויות מול ההורים או המטפל העיקרי בשנה הראשונה מתגבש אצל התינוק דפוס או סגנון התקשרות שימשיך וילווה אותו במשך החיים ובפרט במערכות יחסים חשובות.
שלושת דפוסי ההתקשרות הם:
1. בטוח (פעילות תקינה של מערכת ההתקשרות):
התינוק סומך על זמינותו הרגשית והפיסית של המטפל בו ויכול להשתמש בו כבסיס בטוח לחקירה.
בתור מבוגר:
האדם ייתן אמון באנשים ויוכל לחוות מערכות יחסים אינטימיות בצורה בריאה וחיוביות בקלות.
אנשים אלו יהיו לרוב פתוחים וחברתיים ובעלי הערכה עצמית גבוהה יותר יחסית לשני הדפוסים האחרים.
2. חרד- מתנגד (פעילות יתר):
התינוק אינו יכול לסמוך על הזמינות העקבית של המטפל ולכן מפעיל את מערכת ההתקשרות בעוצמה גדולה, חרד מאוד בעת פרידה וחותר לקירבה, אך גם מתקשה להירגע ולתת אמון בזמן השהות עם המטפל.
בתור מבוגר:
האדם יתקשה לסמוך על אחרים. מצד אחד ישאף להקיף את עצמו בהרבה אנשים וירצה להיכנס למערכות יחסים אינטימיות, אך באותה העת יחווה חרדה וחוסר אמון.
אדם זה יהיה בעל נטייה לאובססיביות ותלותיות בקשר, דבר שאף עלול לגרום לו לאבד מהרצונות והערכים האותנטיים שלו על מנת להימנע מנטישה ומצבי תקשורת מלחיצים.
אנשים אלו יתפסו כמאוד רגישים, לקרובים אליהם עשויה להיווצר תחושה שהתקשורת מולם היא כמו "הליכה על ביצים". הם מתאהבים ומתמסרים בקלות, אך גם נפגעים בקלות ובעלי תנודתיות רגשית גבוהה.
אדם כזה גם עשוי להעיד על עצמו כמה הוא מפחד שוב להיחשף ולתת את ליבו לאדם אחר. הוא מצוי בקונפליקט תמידי של צורך עז בקירבה וקשר, בו בזמן שהוא מפחד מהקשר.
הוא קנאי לקרובים אליו ולא באמת נותן בהם אמון.
3. חרד-נמנע (תת-פעילות)
התינוק חווה חוסר רגישות ואף התעלמות מצרכיו ומאיתותי ההתקשרות שלו, כתוצאה מכך הוא לומד שלא ניתן לסמוך על המטפל שיהיה רגיש אליו ולכן מפסיק לאותת ולחפש את קירבתו, הוא מתנתק מהצורך בקירבה ואף נמנע ממנה באופן פעיל. כלפי חוץ הוא עשוי להיראות עצמאי מאוד ואולי אפילו רגוע, אך
מחקרים מראים שבפנים מתרחשת סערה וקיים לחץ רב.
בתור מבוגר:
האדם יעדיף להימנע מאינטימיות וקירבה, הוא ימעיט במפגשים חברתיים וישמור על המסרים שלו מתומצתים, פרקטים ואם אפשר אז גם במדיה האלקטרונית.
כיוון שאנשים בעלי דפוס זה מתנתקים במידה מסוימת מרגשותיהם הם יפתחו אדישות , וכלפי חוץ הם עשויים להיתפס כחזקים,יציבים ובעלי "עור של פיל", אך כאמור הדבר לא בריא והם חווים חרדה פנימית וגם תחושת ריקנות כתוצאה מהניתוק הרגשי.
מסיבות אלו זהו הדפוס שדיברנו עליו במאמר אחר שהוא מהגורמים השורשיים להתמכרויות.
הסיבות לחשיבותה של ההתקשרות בשנה הראשונה
יש מגוון סיבות לכך שהשנה הראשונה כל כך משפיעה על המשך החיים וחשוב להבין אותן על מנת לטפל ולשנות.
הסיבה הראשונה – אמונה שמגשימה את עצמה
ברגע שהציפיות של אדם מהסביבה הן שלא ניתן לסמוך על אנשים ושהם יפגעו בו, סביר שהתנהגותו תהיה סגורה יותר, מתגוננת ומהולה בלחץ. כאשר לא משנה אם סגנון ההתקשרות שלו הוא חרד או נמנע, בשני המצבים ההתנהגות שלו תוביל לתגובות פחות אוהדות מהסובבים אותו, מה שרק יעמיק את הדפוס והאמונה הפנימית שאין לו על מי לסמוך.
הסיבה השנייה – אופן האחסון בזיכרון
בשנה הראשונה לחיים עדיין לא קיים זיכרון מפורש ואפיזודי, התינוק לא זוכר במודע מה התרחש, לא יכול לתאר זאת במילים ולא יודע לשים את החוויות על רצף הגיוני של זמן. עם זאת, הזיכרון המרומז (רגשי ולא מילולי) כן מתפקד והוא זה שאחראי על אחסון החוויות ויצירת הדפוס, כתוצאה מכך האדם המבוגר בעל הדפוס החרד לא ער לכך שסגנון התקשורת שלו נובע מחוויות ילדות מוקדמות שהיו בעבר, חלפו ועכשיו ניתן לשחררן. זה טבוע בתוכו במקום עמוק בנבכי נשמתו ומרגיש לו כחלק מאישיותו.
מסיבות אלו מאתגר לשחרר את הדפוסים בשיחה מילולית או פסיכותרפיה בסיסית, כי זה יושב על חוויה רגשית חזקה שגם הלכה והתעמקה במשך השנים כל פעם שצברה חיזוקים מהמציאות. כאשר מגוון אירועים שהתרחשו הוכיחו לאדם שאכן מצבי תקשורת הם עניין מלחיץ שחושף אותו לפגיעה.
ככל הנראה, הדרך הטובה ביותר לשחרר את הדפוס היא שימוש בתהליכי קו זמן. מטרתה של ההתעסקות בעבר אינה לדוש בו ולהבין אותו, אלא לשחרר אותו, ועל ידי טכניקות NLP פשוטות ניתן לבצע זאת במהירות וביעילות.
כמובן, בנוסף לתותח הכבד של תהליכי קו זמן, רצוי כן לשלב תהליך מילולי רגיל ותהליך אימוני מכוון עתיד.
הדרך לפתרון ושינוי בדפוס ההתקשרות
אף שבתיאוריה מחלקים את האנשים לדפוסים בצורה דיכוטומית בחיים זה לא שחור ולבן ורוב האנשים נמצאים איפה שהוא על הסקאלה והתערבות תהליכית אכן יכולה לעזור להם לשפר את התקשורת גם אם המצב הוא כבר בסדר בסה"כ הכללי.
בNLP יש מגוון כלים מדהימים שמאפשרים לעבוד על הנושא מכל הכיוונים ולעבד מחדש זיכרונות עבר בצורה מהירה ואפקטיבית. אחד הכוחות החזקים של תהליכי קו זמן הוא שהם מאפשרים לעבוד גם עם זיכרונות ודפוסים רגשיים ולא מודעים כמו אלו שנוצרים בשנה האחרונה לחיים.
מחבר המאמר:
שחר כהן – מרצה בכיר
מנחה NLP ברמת MASTER &TRAINER
מנהל צוות המרצים והתוכן המקצועי במכללה.
בעל ניסיון עשיר בעמידה מול קהל במגוון רחב של הרצאות וקורסים.
שחר גם מנחה תהליכים אישיים בקליניקה פרטית
ויועץ מבוקש לבניית פרזנטציות בתחום העסקי.
טוב מאוד